קודינוב נ' אהרון יוסף ובניו - תעשיות זיווד בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לביטול פסק דין.

2.ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

2.1עסקינן בתביעת נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונה מיום 6/2/05 (להלן "התאונה").

2.2התביעה דנן הוגשה ביום 4/11/08 והועברה לטיפולי אך ביום 25/4/12.

2.3מפאת הזמן שחלף ממועד פתיחת התיק ועד העברתו אליי ניתנה קדימות לטיפול בו, זאת למרות שהעיכוב בקידומו עד לשלב זה נבע בעיקר מהתמהמהותו של התובע בקיום אחר החלטות בית המשפט אשר גררו אף התראות בדבר מחיקת התביעה (ראה למשל החלטות כבוד השופט ד. פיש מתאריכים: 24/10/10, 26/9/11, 2/10/11).

יוער כי בין לבין, ביום 18/11/10, הועבר הייצוג בתיק זה לעוה"ד דרבקין, דוידוב ואח'.

2.4ביום 29/04/12 הוריתי על הגשת תחשיבי נזק ונקבעה ישיבה למתן הצעה, אשר נדחתה נוכח אי הגשת תחשיב נזק מטעם התובע במועד (ראה: החלטה מיום 4/7/13). אף לאחר מכן השתהה התובע במתן עמדתו (ראה למשל החלטה מיום 12/11/12).

2.5בהחלטה מיום 17/12/12 ניתנה הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית (לעיל ולהלן: "ההחלטה הראשונה") כאשר צוין בה כי "אם התובע לא יגיש תצהירים במועד - תימחק התביעה" (ראה סעיף 4 להחלטה).

2.6ביום 17/4/13, ולאחר שהתובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, ניתנה ארכה להגשתם ואתראה נוספת בדבר מחיקת התביעה אם לא יוגשו התצהירים במועד (לעיל ולהלן: "ההחלטה השנייה").

2.7ברם, התובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו במועד ו/או בכלל ועל כן, ביום 5/6/13 ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה והתנאה הגשתה מחדש בתנאים (לעיל ולהלן: "פסק הדין")

3.הבקשה דנן לביטול פסק הדין הוגשה על ידי עו"ד דוידוב שלדבריו, "התובענה שהוגשה בתיק זה ראשיתה במשרדו ובעבודה משותפת עם דרבקין ככל שההליכים בתיק זה נמשכו, הועבר הטיפול לניהולו הבלעדי של דרבקין...". עוד נטען בבקשה כי בעקבות חקירה שהתנהלה נגד עו"ד דברקין בחשד למעשי מרמה עזב הלה במפתיע את הארץ בסמוך למתן ההחלטה הראשונה בדבר הגשת התצהירים. בסופו של יום עו"ד דברקין נתפס בחו"ל, הובא ארצה ובסיומה של החקירה הוגש נגדו כתב אישום בגין גניבה של מיליוני שקלים מלקוחותיו. לאחר חזרת עו"ד דרבקין לארץ, פנה אליו עו"ד דוידוב בבקשה לקבל מידע אודות תיקי הלקוחות הנמצאים ברשותו במסגרת ייצוגם המשותף, אך פניותיו לא נענו.

הנתבעות מתנגדות לבקשה.

ביום 4/7/13 הגיש עו"ד דוידוב תצהיר מטעמו, ערוך כתצהיר 'בג"צי', אליו צירף מכתבו לעו"ד אבריאל מיום 13/6/13 בו מרבית הסעיפים הקשורים לתובע מחוקים.

4.בבואנו לבטל פסק דין, ניצבות לפנינו שתי שאלות: האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו יש להורות על ביטולו מחובת הצדק; ולחלופין, האם חרף העדר פגם, יש מקום להורות על ביטולו מכח שקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראה: רע"א 7034/00, צדקה נ' וייל (2001); רע"א 8646/04, כריים נ' מינהל מקרקעי ישראל (2004); בש"א (ת"א) 12746/08, פיתוחי חותם ייבוא ייצוא שיווק יוזמה בע"מ נ'COLGATE PALMOLIVE COMPANY (2009), על האסמכתאות הנזכרות שם).

5.אכן, כטענת הנתבעות לא נטען על ידי התובע כי החלטות בית המשפט לא הומצאו לידיו כדין. הטענה היחידה היא כי ההחלטות הומצאו לעו"ד דרבקין שלא יידע את עו"ד דוידוב. ברם, בהתאם ליפויי הכוח מיום 18/11/10 שהוגש על ידי עו"ד דרבקין בדיון מיום 22/11/10, התובע ייפה גם את כוחו של עו"ד דוידוב ושניים נוספים לטפל בתביעה דנן.

וחשוב מכך - מאישורי המסירה הנמצאים בתיק בית המשפט עולה כי ההחלטה מיום 17/12/12 הומצאה למשרדו של עו"ד דרבקין בנצרת עילית ביום 23/12/12 וכי ההחלטה מיום 17/4/13 הומצאה לעו"ד דברקין במשרדו בנצרת עילית ביום 28/4/13. בנוסף, לאישורי מסירה אלה קיים אישור מסירה נוסף לפיו ההחלטה מיום 17/4/13 הומצאה ביום 19/5/13 גם למשרדו של עו"ד דוידוב הנמצא בפתח תקווה.

זאת ועוד. אין בבקשה כל טענה כי התובע לא ידע על החלטות אלה או כל התייחסות להתנהלות התובע עצמו. לא צויין האם במשך החודשים שחלפו ממועד מתן ההחלטה הראשונה בדבר הגשת תצהירים ועד למועד מתן פסק הדין כנגדו פעל התובע על מנת לברר מה עלה בגורל תביעתו זאת עד לפנייתו לעו"ד דוידוב (כאמור בסעיף 9 לבקשה). מה עוד הבקשה נעדרת מועדים ספציפיים לרבות בדבר מועד פניית עו"ד דוידוב לעו"ד דברקין, מועד בריחת עו"ד דברקין לחו"ל, מועד חזרתו וכו'. כך או כך, בכל אותה תקופה לא מצא עו"ד דוידוב ו/או התובע לפנות בבקשה/הודעה לבית המשפט.

בנסיבות אלה, לא נפל פגם בהליך מתן פסק הדין. זאת מעבר לחזקה בדבר תקינות ההליך, אשר לא נסתרה על ידי התובע (וראה לעניין זה גם ב-ע"א 8646/04, כריים נ' מינהל מקרקעי ישראל (2004)).

6.השאלה הנשאלת, היא אם כן, האם יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. לעניין זה שומה עלינו לבחון שניים: האחד, הטעם למחדל - בהקשר זה יש לבחון האם הדבר משקף זלזול בבית המשפט, צירוף נסיבות אומלל, אי הבנה, היסח הדעת או אולי רשלנות; והשני, סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול (ראה: רע"א 5904/10, אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (2010); רע"א 9565/09, מרגוליס נ' גנץ (2010); ע"א 2201/07, חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2009); רע"א 5357/99, נדיב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בע"מ (1999); ע"א 1782/06, משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (2008); בש"א (ת"א) 14266/08, טלטיב תקשורת בע"מ (בפירוק) נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות דשם; בר"ע (ירושלים) 694/05, בן חנן נ' חסון (2005); בש"א (ירושלים) 7146/04, מפרק חברה י. זקן ובניו מפעלי בניה בע"מ נ' הכונס הרשמי (2008); ת.א. (ת"א) 2209/05, אורן נ' השמירה-טכנולוגיה (מיגון) 1971 בע"מ (2010); ע"א 10152/07, פדידה נ' רפאלי (2010)).